אמנת האג
אמנה בינלאומית משנת 1980 שחתמה עליה ישראל, העוסקת בהחזרה מהירה של ילדים שנחטפו מחוץ לגבולות הממלכה שלהם. הסכם זה מהווה מנגנון בינלאומי הרמוז להגן על ילדים מעברות בין מדינות בעקבות סכסוכי הורות.
רקע היסטורי והסכמה
אמנת האג בדבר ההשלכות האזרחיות של חטיפת ילדים בינלאומית נחתמה בשנת 1980 בהאג, הולנד. ישראל הצטרפה לאמנה זו בשנת 1991, ומאז היא מחויבת לפעול בהתאם לכללים הבינלאומיים. כיום, יותר מ-100 מדינות חתומות על האמנה.
עקרונות עמוד הדרך
- החזרה מהירה: החזרת ילד לתוך 6 שבועות מתאריך הבקשה
- הליך מפושט: תהליך משפטי מהיר וקל בהשוואה להליכים משפחתיים רגילים
- שמירה על הסטטוס קוו: שמירה על מצב הנוכחי עד לפתרון המשפט בממלכת המוצא
- אי-הערכת טיבה של בקשה: בית משפט לא שוקל למי יש זכות השומרות, רק מניעת עברה
תפקיד הרשויות המקומיות
בישראל, משרד המשפחה והשירותים החברתיים פועל כ"רשות מרכזית" לפי אמנת האג. משרד זה אחראי על קבלת בקשות להחזרת ילדים, התחקוי אחר הילדים הנחטפים, והפעלת בתי משפט לשם קבלת צו החזרה.
חריגים להאמנה
- סכנה גופנית או נפשית: אם יש חשש שהילד יסבול נזק בהחזרה
- התנגדות הילד: אם הילד גדול מספיק ומתנגד בעקביות להחזרה
- הליך משפטי תלוי: אם כבר מתנהל בית משפט במדינה אחרת בנוגע לשומרות
- זמן - יותר משנה: אם החטיפה הייתה לפני יותר משנה, והילד כבר התאקלם
שאלות ותשובות
האם יכול להישאר בישראל אם אני אביא בקשה לפי אמנת האג? בדרך כלל לא. בית משפט ישראלי צריך להחזיר אותך לעיר/מדינת המוצא שלך בתוך זמן קצר מאוד.
כמה זמן לוקח התהליך? בעל כללי, התהליך לא אמור לקחת יותר מ-6 שבועות, אך בפועל, זה יכול להימשך 3-6 חודשים.